נזכרתם מאוחר מדי? כל מה שצריך לדעת על התיישנות ברשלנות רפואית

אחד המכשולים הכי גדולים בתביעות רשלנות רפואית הוא לאו דווקא להוכיח שהרופא טעה, אלא להספיק להגיש את התביעה בזמן. הרבה אנשים מסתובבים עם תחושה שמשהו בטיפול שלהם השתבש, אבל הם מחכים.

הם מחכים שהכאב יעבור, הם מחכים לראות אם המצב משתפר, או שהם פשוט עסוקים בשיקום החיים שלהם. ואז, כשהם סוף סוף מחליטים לפעול, הם נתקלים במושג הקר: התיישנות.

במשרד עורכי הדין שטובר & טולדנו, מבהירים שהחוק בישראל קובע כללים ברורים, אבל גם משאיר פתחים קטנים לאלו שהגילוי שלהם הגיע מאוחר.

חוק 7 השנים: הכלל היבש

ככלל, תקופת ההתיישנות על רשלנות רפואית (כחלק מדיני הנזיקין) היא 7 שנים מהיום שבו קרה המקרה. אם עברת ניתוח כושל בברך ב-1 בינואר 2017, לכאורה ב-1 בינואר 2024 איבדת את הזכות לתבוע.

אבל המציאות הרפואית היא לא תמיד שחור ולבן. לפעמים הנזק לא צץ מיד, ולפעמים לוקח זמן להבין שהסיבוך שאתם סובלים ממנו הוא לא "חוסר מזל", אלא תוצאה של טעות בחדר הניתוח.

"לא יכולתי לדעת": כלל הגילוי המאוחר

כאן נכנס סעיף 8 לחוק ההתיישנות, וזה הגלגל הצלה של הרבה תובעים. אם הנזק נעלם מעיניכם ולא יכולתם לגלות אותו בזהירות סבירה, השעון מתחיל לתקתק רק מהיום שבו גיליתם אותו.

• דוגמה קלאסית: רופא השאיר גוף זר (כמו תחבושת או חתיכת מכשיר) בתוך הגוף בזמן ניתוח. אם גיליתם את זה רק אחרי 5 שנים בגלל כאבים פתאומיים, 7 השנים שלכם יתחילו להיספר מאותו רגע של הגילוי.
• האותיות הקטנות: גם עם גילוי מאוחר, יש "תקרת זכוכית" של 10 שנים מיום האירוע. אם עברו 11 שנים מהניתוח ורק אז גיליתם את הטעות – ברוב המוחלט של המקרים, לא תוכלו לתבוע.

למה חברות הביטוח אוהבות את סעיף ההתיישנות?

עבור בתי חולים וחברות ביטוח, התיישנות היא "קיצור דרך". הרבה יותר קל להן לבקש מבית המשפט למחוק תביעה כי היא הוגשה מאוחר מדי, מאשר להתמודד עם הראיות הרפואיות עצמן.

כאן בא לידי ביטוי הניסיון של עורכי הדין עידו שטובר ויוסי טולדנו. כמי שייצגו בעבר את חברות הביטוח והממסד הרפואי, הם מכירים את האסטרטגיה הזו מקרוב.

הם יודעים איך חברות הביטוח מנסות לספור את הימים לאחור, והם יודעים איך להשתמש בחוק כדי להוכיח שהלקוח שלהם גילה את הנזק בשלב מאוחר יותר, ובכך "להציל" את התיק מהתיישנות.

למה לא כדאי לחכות לדקה ה-90?

גם אם נראה לכם שיש לכם עוד שנתיים עד לסוף התקופה, אל תחכו. תביעת רשלנות רפואית דורשת הכנה ארוכה:

1. איסוף חומר רפואי: לפעמים לוקח חודשים להשיג את כל התיקים מבתי החולים.
2. חוות דעת מומחה: אי אפשר להגיש תביעה בלי שרופא מומחה יכתוב שקיימת רשלנות. למצוא מומחה פנוי שמוכן לכתוב נגד קולגה זה תהליך שלוקח זמן.
3. התיישנות הראיות: עם השנים מסמכים הולכים לאיבוד, רופאים עוזבים את הארץ והזיכרון של העדים נחלש.

בשורה התחתונה

התיישנות היא עניין מורכב, ואסור לכם להחליט לבד שהתיק שלכם "מת". בדיקה מקצועית של עורך דין שמומחה לתחום יכולה לגלות שיש לכם עוד זמן, או שקיימת עילה להארכת התקופה.

משרד שטובר & טולדנו מטפל בתיקים מורכבים וגדולים מאז 2008, ומביא איתו את השילוב של ידע משפטי עמוק וניסיון "מהצד השני" של המתרס, כדי לוודא שאף זכות שלכם לא תתיישן בטעות.

חוששים שהזמן שלכם אוזל? רוצים לבדוק אם המקרה שלכם עדיין בתוקף? פנו לייעוץ ראשוני אצל עורך דין נזקי גוף ובדקו את זכויותיכם.